<h1>סמ"ג עשין סימן פ"ב</h1>
<h2>דף לו:</h2>
עוד שם (ב"ב קל"ו א'), הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו הרי הגוף של בנו מזמן השטר והפירות לאב עד שימות, לפיכך האב אינו יכול למכור מפני שהן נתונין לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב, מת האב והניח פירות מחוברין לקרקע הרי הן של בן מפני שדעתו של אדם קרובה אצל בנו היו תלושין או שהגיעו ליבצר הרי הן של יורשין, עבר האב ומכר מכורים עד שימות וכשימות האב הבן מוציא מיד הלקוחות ואם היו שם פירות מחוברין לקרקע שמין אותן [ל]לוקח ונותן הבן דמיהן היו תלושין או שהגיעו ליבצר הרי הן של לוקח, עבר הבן ומכר אין ללוקח כלום עד שימות האב, מכר הבן בחיי האב ומת הבן ואחר כך מת האב כשימות האב יקנה הלוקח שאין לאב אלא פירות שהלכה כריש לקיש שאומר שם (קל"ו ב') קניין פירות לאו כקניין הגוף דמי (ע"פ רמב"ם זכיה ומתנה פי"ב הי"ג) כדפסקינן בפרק החולץ (יבמות ל"ו א'—ב'). אבל אם לא כתבו האב לבנו הבן מוציא מיד הלקוחות כדשלחו מתם בפרק מי שמת (קנ"ט א').
